#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לעכו&quot;ם 2) לאשה, לעשות הקשרים וכריכות של הציצית?	"1) לא, דכתיב בני ישראל [ואפי&#x27; עומד ע&quot;ג לא מהני], ואחר שעשה חוליא ראשונה כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והסמ&quot;ק ובעל העיטור סברי דעכו&quot;ם כשר לעשות ציצית (ב&quot;י)] 2) מכמה גמרות משמע דאשה כשרה לעשות ציצית, וכן קיי&quot;ל מדינא [ובדיעבד נאמנת אפי&#x27; אם אין גדול עומד על גבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], אמנם לכתחילה כתב הרמ&quot;א דדוקא אנשים יעשו אותם, ויש לזה ב&#x27; טעמים, א&#x27; דכל שאינו בלבישה אינו בעשייה (מרדכי בשם מהר&quot;ם, ר&quot;ת), ב&#x27; דכתיב בני ישראל ולא בנות ישראל (הגמ&quot;י בשם מהר&quot;ם)."	סימן יד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן כשר לעשות ציצית 1) לגדול 2) לקטן אחר 3) לעצמו?	"1) תלוי בב&#x27; טעמים הנ&quot;ל, לפי הטעם דבני ישראל ולא בנות ישראל קטן כשר דהוא בכלל בני ישראל, אבל לפי ר&quot;ת דצריך להיות בר לבישה קטן פסול דהוא אינו בר לבישה, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה להצריך) דמעיקר הדין קיי&quot;ל כטעם דבני ישראל וא&quot;כ קטן כשר לעשות ציצית ובלבד שיש גדול עומד על גביו כדי שיהיה לשמה, אבל לכתחילה יש לחוש לשיטת ר&quot;ת ולא להכשיר קטן אפי&#x27; בעומד על גביו, אמנם אם הוא בן י&quot;ג יכול לסמוך על חזקה דרבא אפי&#x27; לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וטוב) 2) אם גדול עומד על גביו בודאי מותר [אפי&#x27; לר&quot;ת], ואם אינו עומד על גביו ממ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) משמע דיכול לעשות ציצית לקטן אחר, אכן משו&quot;ת משיב דבר (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;א) משמע דאינו יכול לחנך קטן אלא בדבר שכשר לו כשהוא גדול, וא&quot;כ אינו כשר אלא בגדול עומד על גביו 3) כשר כשהוא קטן, ואפי&#x27; כשהוא נתגדל כשר כל זמן שהוא יודע בעצמו דעשאה לשמה [ואע&quot;פ דלפי ר&quot;ת אינו כשר כשהוא נתגדל מ&quot;מ בדיעבד אין לחוש לר&quot;ת] (ביה&quot;ל ד&quot;ה להצריך)"	סימן יד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להטיל הציצית על הבגד לשמה?	"הרמב&quot;ם מדייק מדאיצטריך קרא למעט עכו&quot;ם מתלייה ש&quot;מ דלא בעי לשמה [ואמר ר&quot;י באק דזהו הרמב&quot;ם לשיטתו דס&quot;ל דישראל עומד ע&quot;ג לא מהני בעכו&quot;ם לענין טוייה, וא&quot;כ הרמב&quot;ם יכול להוכיח דמדאיצטריך קרא למעט עכו&quot;ם מתלייה ש&quot;מ דלא בעי לשמה, אבל רש&quot;י והרא&quot;ש סברי דמהני עומד ע&quot;ג בעכו&quot;ם ממילא פרשו המיעוט דעכו&quot;ם בתלייה דהיינו למעטו כשישראל עומד ע&quot;ג [אכן, אין זה מפורש והוי מצי לפרש כמ&quot;ש תוס&#x27; דמיירי בסמתא לשמה ועל זה ממעטין עכו&quot;ם, ועי&#x27; שו&quot;ת רע&quot;א (סי&#x27; ד&#x27;)]], ורש&quot;י והרא&quot;ש סברי דאף בתלייה בעי לשמה והוכיחו מעשאה מן הקוצים פסולה [והרמב&quot;ם פי&#x27; דהיינו מצמר גרוע]. למעשה יש לחוש לשיטת רש&quot;י, ואם אין לו ציצית אחרים יש לסמוך על הרמב&quot;ם אבל לא יברך עליו"	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין לו עצה להתירם ויחזור ויתנם בכוונה?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דמיירי בשבת [וביאר רע&quot;א דר&quot;ל סמוך לשבת ואין לו פנאי להתירם אלא לחתכם] א&quot;נ מיירי בגרדומים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ועוד הוסיף שע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) כגון שיעבור זמן תפילה"	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחשבה לשמה סגי?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בלי) דיש לסמוך לברך עליו דיש ג&#x27; ספקות, א&#x27; שמא מהני מחשבה, ב&#x27; שמא הלכה כרמב&quot;ם דלא בעי לשמה, ג&#x27; בתליה אמרינן סתמן לשמה. ומ&quot;מ עדיף להוציא הכוונה בפיו"	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר &quot;לשם מצות תפילין&quot;?	{צ&quot;ע, ואע&quot;פ דאמרינן דבדיעבד יכול לסמוך על מחשבה גרידא הכא גרוע טפי דדלמא אתי דיבור ומבטל מחשבתו}	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון לשמה רק לפני התלייה ראשונה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בלי) דה&quot;נ יכול לברך על סמך כל העושה ע&quot;ד ראשונה הוא עושה, ואפי&#x27; בב&#x27; פעולות נפרדות (כדמבואר בתוס&#x27; זבחים ב&#x27; ע&quot;ב) דהכל מצוה אחת, אבל עדיף לומר בפירוש קודם התחלת התלייה דכל הציצית שיתלה אח&quot;כ יהיה הכל לשם ציצית [ובזה מהני אפי&#x27; בשתי ציציות נפרדות דאילו אמר סתם לשם מצות ציצית משמע דרק מהני לאותה בגד ציצית ולא לבגד אחר, וכן נפק&quot;מ לאפיית מצה יאמר &quot;כל מה שאני עושה לשם מצת מצוה&quot; דאילו אומר רק לשם מצת מצוה יתכן דלא מהני למצה אחרת (ר&quot;י באק)]"	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח לכוון בעת התחיבה ורק כוון בעת הקשירה, האם יכול לברך עליו?	מסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) אם יכול לצרף הסברא דהוכיח סופו על תחילתו, ומסיים וצ&quot;ע	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אם אחר צווהו להטיל ציצית ובין מי שהטיל ציצית מעצמו?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) רצה לחדש דהרא&quot;ש מיירי דוקא אם צווהו אחר אבל אם הוא עצמו מטיל ציצית על בגדו אז אמרינן סתמן לשמה דכשלקח הבגד בודאי כוונתו לשם מצוה [והביא ראיה ממג&quot;א (סי&#x27; תקפ&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;) דאם נכנס לבית הכנסת בכוונה לשמוע השופר אע&quot;פ שבשעה ששומע השופר לא כוון, יצא] {ואין זה כהחיי&quot;א דמעשיו מוכיחין דלשם מצוה מכוון, אלא זהו אם בתחילה כוון לשם מצוה א&quot;צ לכוון לשם מצוה עוד פעם}. אולם, מסיק הביה&quot;ל דאין זה אלא לימוד זכות אבל כל ירא שמים יחמיר על עצמו להוציא בשפתו בפירוש."	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לדבר בעת הטלת ציצית על בגדו?	"יש הידור שלא לדבר, וביאר המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; ח&#x27; אות ו&#x27;) משום אחדות השם, ועוד ביאר הר&quot;ג מלצר (הע&#x27; 68) כדי שלא יסיח דעתו מלשמה. "	סימן יד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השואל בגד מחבירו 1) פחות מל&#x27; יום 2) יותר מל&#x27; יום, האם צריך להטיל עליו ציצית?"	"1) לא דאינו שלו 2) כן דמחויב מדרבנן דנראה כשלו (תוס&#x27; חולין ק&quot;י ע&quot;ב, שו&quot;ע)"	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך ל&#x27; יום רצופים?"	"כן (רמ&quot;א בשם נמוק&#x27;&#x27;י)"	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עדיף לברך בפחות מל&#x27; יום?"	"כתבו תוס&#x27; (חולין ק&quot;י ע&quot;ב) המברך לא הפסיד (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), וביארו תוס&#x27; (שם) והרא&quot;ש (חולין פ&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ו, והובא במחה&quot;ש) דאע&quot;פ דר&quot;ת סבר דנשים מברכות היינו דוקא במצוה דאדם אחר מחויב בה משא&quot;כ בשאולה כל אדם פטור כשאינו שלו {ואינו יכול לומר וצונו}, וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דעדיף שלא לברך, אולם הוסיף הערוה&quot;ש שבזמן הזה סתם דעת בני אדם להשאילו למצות ציצית וא&quot;כ דעתו להקנותו לו ע&quot;מ להחזיר, אמנם מבואר מהרא&quot;ש (ריש מס&#x27; ציצית) דצריך לברך אפי&#x27; אם אין דעתו לקיום המצוה דכתב דבליל סליחות לא מהני לשאול טליתו של חבירו דעדיין מכניס את עצמו לספק ברכות משום בגד לילה"	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשוכר?	"שוכר כשואל, והעיטור מסתפק בדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) דאפשר דהוא עדיף משואל"	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שאל טלית מצוייצת?	"אם הוא טלית המיוחד למצוה, כתב הרא&quot;ש דמברך עליו מיד דאמרינן דמסתמא אדעתיה דמתנה ע&quot;מ להחזיר נתנו לו, אולם היש&quot;ש (הובא בט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27; - ה&#x27;) סבר דאין לברך עליו אלא אם אמר בפירוש שהוא מתנה ע&quot;מ להחזיר. למעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) מדינא כהרא&quot;ש אבל לכתחילה נכון לבקש ממנו שיהיה מתנה ע&quot;מ להחזיר."	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלית של קהל?	"אם יש לכל אחד שוה פרוטה בתוך הטלית בודאי הוי כשלו ויכול לברך [ועי&#x27; בשו&quot;ת הר צבי (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ז) לגבי ביהכ&quot;נ של כרכים דיש מח&#x27; ראשונים בזה], ואם אין בו שוה פרוטה עדיין איכא עוד סברא דאדעתא דהכי קנוהו מתחילה שכל מי שלובשו שיהיה שלו (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאלה, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלובש טלית לעלות לתורה וכדומה?	"ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) משמע דס&quot;ל מדינא דצריך לברך עליו אם הוא שלו [או טלית של ציבור ויש לו חלק בו] אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה שאלה) הביא משערי אפרים דאין לברך עליו דאינו אלא לכבוד בעלמא {וכמ&quot;ש הב&quot;י ס&quot;ס י&#x27;, ע&quot;ש מה שכתבנו}, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דלכבוד בעלמא אין לברך אבל לעבור לפני התיבה או כהן לברכת כהנים זהו תפילה ממש וצריך לברך [ומסתימת מ&quot;ב משמע דבכל אופן הוי רק לכבוד ואין לברך], אכן משמע דאין זה אלא לימוד זכות בעלמא וממילא עדיף טפי להקנות הטליתות של הקהל לאדם אחד, והוא יתן לכל הירצה מתנה ע&quot;מ להחזיר ובסוף צריך לחזור לו [וכדאשכחן באתרוג של ר&quot;ג בסוכה מ&quot;א ע&quot;ב]."	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מקיים החזרה לבעלים?	"צריך להקנותו לבעליו, וגם צריך להחזירו בזמנו [הכל לפי המצב], ואם נתקלקלו אינו מקיים מצותו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ומבואר ממ&quot;ב (סי&#x27; תרנ&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ו, ושעה&quot;צ שם) דלרוב הפוסקים לא מהני חזרת דמים."	סימן יד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול טליתו של חבירו שלא ברשותו?	"כן ,דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה [אבל אם הבעלים שם צריך לשאול מהם רשות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)], אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) שבזמן הזה הרבה מקפידין שלא ילבש שום אדם את טליתו ומסיים &quot;ומאד יש להתיישב בדין זה&quot;, וממשיך הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דאם הטלית מונח במקום מוצנע בודאי אין להקל ללבשו."	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין קיפולו 1) בחול 2) בשבת?	"1) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מכנה&quot;ג דצריך להקפיד לקפלו על קיפולו הראשון, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל לקפלו שלא על קיפולו הראשון {וצ&quot;ב} 2) הכנה&quot;ג סבר שיקפילו שלא על קיפולו הראשון, והמג&quot;א מקיל שלא לקפלו כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) דיש מח&#x27; הפוסקים בשבת אם יכול לקפלו שלא על קיפולו הראשון]"	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציאו ממקומו?	"לא (יש&quot;ש , ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין ברכה?	"המחבר פסק כהרא&quot;ש דיכול לברך, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כמו שנשים מברכות, והשיג עליו רע&quot;א דהרי המחבר לית ליה האי סברא, ועוד זה גרע טפי דאפי&#x27; הציצית הוו שאולים, ועוד הקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) מ&quot;ש מאתרוג דאינו יכול לברך ביום ראשון, ולפיכך מייעץ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) לעשות כדרך החיים דס&quot;ל דעדיף טפי לכוון שלא לקנות ולא לברך. [ועי&#x27; בחכמת שלמה דרוצה לחלק בין אתרוג וציצית דאתרוג הוא מחויב ליטול ושאולה הוי פסול משא&quot;כ בציצית דאינו חיוב ושאולה הוי פטור ולא פסול ועל כן אפשר לברך עליו, ועדיין צ&quot;ב, ועי&#x27; בפסקי תשובות]"	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין תפילין?	דינו כטלית	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין ספרים?	"כתב הרמ&quot;א בשם הנמוק&quot;י דאסור אפי&#x27; לזמן מועט שמא יקרא בהן הרבה ויקרעו [ואע&quot;פ דמבואר בסי&#x27; תל&quot;ז דאמרינן דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה אפי&#x27; בחסרון כיס, תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דהיינו בדבר מועט {ולפי&quot;ז הרבה מקילין בזמן הזה בספרים שלנו, וכן מקיל הערוה&quot;ש לעיין בלבד}, ורע&quot;א תי&#x27; דשאני התם דא&quot;א לקיים המצוה אלא בחסרון כיס]"	סימן יד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלית של שותפין?	"חייבין, דכתיב על כנפי בגדיהם (חולין קל""ו ע""א), ורבינו ירוחם כתב עוד דרשה ""ועשו"" לשון רבים (ב""י)"	סימן יד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשותפות עכו&quot;ם ואשה?	"רע""א כתב דמחויב בציצית, אכן כדאי להחמיר לענין ברכה שלא לברך (עי' מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן יד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירושה?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ז') דשאר האחין צריכים ליתן לו רשות להשתמש בטלית זה דאל""ה אינו כולו שלו, והביה""ל (ד""ה טלית) השיג עליו דהרי גילתה רחמנא דטלית של שותפין חייבין אע""פ שרק חציו שלו, אלא צריך לבקש מהם רשות מטעם אחר כדי שלא יהא גזל ומצוה הבאה בעבירה."	סימן יד סעיף ה		
